כח הרצון שלך

בס"ד

דלתות הרכבת בתחנה של לובלין שבפולין, בשנות השלושים המוקדמות נפתחו בחריקה. בין ההמוני הנוסעים הגיע שמואל הצעיר מביתו שבווינה בירת אוסטריה. אך יצא מתחנת וחיפש אחר המבנה המפורסם של ישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, מחולל רעיון 'הדף היומי'. לישיבה זו נהרו טובי התלמידים מכל רחבי אירופה, ואפילו מאמריקה הרחוקה. והנה בניין הישיבה ניצב לנגד עיניו של שמואל במלוא הדרו. טיפס הוא 6בחשש את גרם המדרגות, כשמאות תלמידי חכמים צעירים גודשים את המקום עד גדותיו. חלקם יושבים, אחרים עומדים וכמה מבניהם פוסעים אנה ואנה כשהם שוקעים במחשבות עמוקות בניסיון לרדת לרובד נוסף של דברי התלמוד. להבין אותם בעמקות חדשה ובבהירות גבוהה יותר.

הפנה אותו אחד התלמידים לתלמיד ותיק אותו מינה ראש הישיבה לבחון את התלמידים החדשים. פתח הבחור את הגמרא ובחן את ידיעותיו של התלמיד הצעיר. "מצטער ידידי", פסק הבוחן את פסוקו. "ניכר עליך שהכנת היטב את החומר, אך אני חושב שאתה לא מתאים לישיבה שלנו. אתה לא תמצא את עצמך בין התלמידים כאן שכולם חריפים ומוכשרים במיוחד. התשובה הלמה בפניו של שמואל הצעיר. כמה טרח והתייגע כדי להתכונן למבחן והגיע מווינה הרחוקה. בלא אומר ודברים נטל את תרמילו ויצא מהחדר.

שתי דקות לאחר מכן נכנס הבוחן להיכל הישיבה, והנה רואות עינו את הבחור הצעיר כשהוא יושב על הספסל ולפניו ספר פתוח. "סליחה" אמר בקול תקיף. "אני חושב שלא הבנת את התשובה שלי. עניתי לך שאתה לא מתאים לכאן ועל כן אתה נדרש לקחת את החפצים שלך ולחפש ישיבה אחרת". "הבנתי היטב את דבריך" השיב לו שמואל. "ובעוד דקות אחדות אכן אקח את חפצי ואצא מכאן. אבל יש לי עוד עשרים דקות עד שהרכבת תגיע, ומרחק ההליכה הנו עשר דקות בלבד, אז חשבתי לנצל את הדקות הבודדות הללו שברשותי כדי ללמוד תורה."

הבחור המבוגר, חייך חיוך רחב: "אני שמח להודיע לך ששיניתי את דעתי", אמר לו. "אם גם אחרי שספגת אכזבה גדולה כל כך, אתה עדיין מנצל דקות בודדות כדי ללמוד תורה, בטוח אני שתצליח להסתדר בישיבה, ומה שלא יעשו הכישרונות, יעשה כח הרצון שלך. אתה תוכל להתמודד עם הרמה הגבוהה ותמצא לעצמך מקום מכובד בין התלמידים." שמואל נשאר בישיבה. התמיד בלימודו יומם ולילה, ולימים הפך לגדול בישראל, הלא הוא הרב שמואל ואזנר שנפטר בחג הפסח האחרון כשהוא בן יותר ממאה שנים, וכשהעולם היהודי כולו צועד בעקבות פסקי ההלכה שיצאו מבית מדרשו.