עיקר התכלית של תענית זו

בס"ד

מדוע אנו צמים בתענית אסתר?

לפי רבנו תם, תענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר - בשעה שביקש מרדכי מאסתר לגשת אל המלך מיוזמתה ולבקש לבטל את אשר נגזר (ע"פ המגילה צום זה חל בפסח), אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר כמעט שנה אחרי כן ביום שנקמו באויביהם. בימי המלך אחשוורוש, הסית המן האגגי את המלך לגזור על השמדת העם היהודי ביום י"ג באדר. לאחר סדרת מהפכים, המן נתלה על העץ ואסתר המלכה ביקשה מהמלך לבטל את הגזירה. אחשוורוש לא הסכים אך נתן ליהודים רשות להתגונן על נפשם. מסביר רבנו תם, שכשם שמשה רבנו עשה תענית כשנלחם בעמלק במדבר, ודאי שבימי מרדכי, שהיו צריכים לרחמים עשו תענית ותשובה ביום י"ג באדר מפני שלא בכוח המלחמה או בכוח האנושי מנצחים עם ישראל אלא בזכות הקב"ה ומעשנו ותשובתנו. וכפי שכולם יודעים, לבסוף, הרגו היהודים את אויביהם.

לכן, עיקר התכלית של תענית זו, ושל כל תענית, היא לזכות לתשובה. כי כל עניין הצום והתענית הוא להביא את האדם למצב של הכנעה, כי כאשר הוא במצב של חולשה ועינוי נחלש הגוף ועל כן מתחזקת הנשמה ולכן קל לו יותר לעשות תשובה, מאשר כשהוא שבע ודשן, כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט", ועוד פסוקים רבים. לכן צריכים לנצל את יום התענית ולעשות תשובה, ולומר תהלים, וככל שהתשובה שהאדם יעשה תהיה שלמה יותר – כך יאיר לו יותר אור הפורים...

מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר, שהרי אפילו מארבעה צומות הנזכרים במפורש בספר זכריה (ח, יט) הן פטורות מלהתענות חוץ מיום תשעה באב. ומינקת לא הכוונה מינקת בפועל, אלא כל אישה שהיא תוך כ"ד חודשים (שנתיים) ללידתה, אם מרגישה חולשה יתירה יכולה להקל ואינה צריכה להתענות. אבל לא תאכל ממתקים ומעדנים. *ואם היא מרגישה חזקה בריאה ככל אשה, יש להחמיר שתתענה גם היא.