בס"ד
עכשיו, ממש עכשיו, זה הרגע שבו אני חיה.
לא אתמול ובודאי שלא מחר.
למדתי בחיים שבכל רגע צריך אדם למשוך את עצמו
למקום של התבוננות על אותה נקודת זמן. על אותו המקום שהשם יתברך
שם אותי. התבוננות היא משורש של בינה, חכמה, הבנה יתרה שאנו מקבלים.
מקבלים באהבה, אבל רק אם מתבוננים.
בכל דקה ודקה של הווה, צריך לשאול מה השם התכוון לומר לי כשבעלי כעס עלי
או כשנכשלתי במבחן, או סתם כשהרוח מלטפת את פני בדרך אל הסופר השכונתי.
אל תתנו לחיים לעבור לידכם בלי שתבינו מה השם רוצה, רוצה באמת.
ואם קצת קשה להבין, כמו שקורה לי הרבה....
תביטו לשמיים ותשאלו אותו
התשובה לא תאחר לבוא.
מנסיון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: