בס"ד
לפעמים זה מרגיש עייפות גדולה, רפיון של שרירים
אובדן של כח להמשיך.
להמשיך וללכת, להמשיך ולטפס למקום הכי גבוה שיש
למקום בו נגמר הספק, אפילו גרגר של אבק לא ישאר ממנו,
להמשיך ללכת למקום שבו אני והאמת המתחמקת נתחבר
למקום שבו מאציל הנאצלים יוריד את המסך
מעל העיניים,
ויאמר לי, בתי,
הנני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: