בס"ד
אחר שנים של דיכוי אכזרי תחת עולו הקשה של המלך נבוכדנצר, חל מהפך דרמטי במעמדם של היהודים. בהודעה רשמית שהתפרסמה מטעם בית מלכותו של אחשורוש, נמסר כי במסגרת סדרת האירועים החגיגיים לציון התבססות משטרו של המלך, ייערך נשף מפואר המיועד להמון העם, ובכלל זה ליהודים. לא די בכך שהיהודים הוזמנו ליטול חלק בנשף המפואר, אלא שגם נעשו סידורים הולמים כדי לספק להם ארוחות כשרות ולהבטיח, כי הכול ייעשה על פי דרישות ההלכה.
מה רבה, איפוא, היתה הפתעתם של יהודי שושן כאשר מביתו של גדול הדור, מרדכי היהודי, התקבלה הודעה מוזרה אך תקיפה וחד משמעית: בשום פנים ואופן אין להשתתף בסעודתו של אחשורוש! הוראתו של מרדכי עוררה תרעומת לא מעטה, בפרט לאור העובדה שלא ניתן לה נימוק ברור. היו כאלו שייחסו את הוראתו לצרות אופקים ולחוסר הבנה בצורכי הדור החדש. "הוא עדיין שבוי בתפיסות גלותיות שאבד עליהן הכלח. הגויים שהוא מכיר הם הקלגסים הבבליים שעלו על ירושלים והחריבוה. אין הוא מבין שהשתנו הזמנים, והיום יש לנו עסק עם פרסים מתונים ואינטליגנטיים. אנשים בני תרבות שיש לעשות כל מאמץ כדי להדק עימם את הקשרים".
ביום בהיר אחד, לאחר כתשע שנים, התעוררו יהודי שושן למציאות לא נעימה. המן בן המדתא התמנה לתפקיד ראש הממשלה. בכירי הקהילה התכנסו לאסיפות חירום במטרה לגבש דרכי התמודדות מול השליט החדש. הדעה הרווחת היתה שבעת כזאת יש לשמור על פרופיל נמוך - לא לעורר תשומת לב ולא להכות גלים. גם לדרישתו המטורפת של המן, שכל רואיו ישתחוו לו, נמצא פתרון הלכתי משביע רצון. התברר, שאין איסור להשתחוות לאדם, שכן אדם אינו אלוה, ואין לו דין של עבודה זרה.
הכול התפזרו לבתיהם בהרגשה שהמצב תחת שליטה, עד שפסק הלכה חדש של מרדכי קבע נחרצות שאין להשתחוות להמן. מרדכי לא ניסה להשתמט ממפגש עם המן. אדרבא, הוא השתדל לעמוד בדרכו ולהראות לו בצורה הברורה ביותר שאין הוא כורע ומשתחווה לו. קרוב לוודאי שהיו כאלו שזכרו גם את גישתו הקיצונית של מרדכי ביחס למשתה אחשוורוש, תשע שנים קודם לכן, וקישרו בין הדברים. מבחינתם היתה כאן הוכחה ניצחת שהוא אינו מבין את צורכי הדור ואינו ראוי להנהגה.
עבור רוב בני האדם המציאות הגשמית היא המציאות העיקרית הקיימת. גדולתו של הצדיק מתבטאת בכך שהוא קולט תדרים רוחניים. לא רק שתמונת העולם שלו עשירה יותר, שכן היא כוללת פרטי אינפורמציה רבים יותר, אלא שהיא גם אמיתית ומדויקת עשרת מונים. שכן לא אחת התהליכים הגשמיים מהווים מסווה המסתיר את התהליכים האמיתיים המתרחשים מתחת לפני השטח.
מרדכי זיהה שההליכה למשתה לא תפתור את בעיית האנטישמיות, להיפך, היא תסיר מעל העם היהודי את השמירה האחרונה מפני הסכנה הגוברת. תשע שנים לאחר מכן עלה המן לשלטון. מרדכי שוב מזהה את גורם הסכנה העיקרי. לא גאוותו של המן היא שורש הבעיה, ולכן התפייסות עימו לא תוביל לפתרון. מרדכי מכוון את התגובה לאפיקים רוחניים. הוא מארגן חזרה בתשובה המונית של יהודי שושן. במקביל הוא שולח את אסתר לפגוש את המלך, אבל רק אחרי שהיא וכל היהודים צמים שלושה ימים. אמנם הצום יחליש את גופה, אך ירומם את דרגתה הרוחנית.
בדרך הטבע היו בני ישראל צריכים לצאת בחמת זעם נגד מרדכי, אולם מנגד ניצב הציווי התורני הברור (דברים י"ז, י"א): "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". מה יכריע את הכף? איזה שיקול יגבר? הנס הגדול של פורים היה בכך שבני ישראל העמידו את אמונת החכמים שלהם מעל לחושיהם הטבעיים. ומשחידשו את אמונת החכמים, תוקן חטא ההשתתפות בסעודת אחשורוש, והם הפכו ראויים לישועה.
אחר שנים של דיכוי אכזרי תחת עולו הקשה של המלך נבוכדנצר, חל מהפך דרמטי במעמדם של היהודים. בהודעה רשמית שהתפרסמה מטעם בית מלכותו של אחשורוש, נמסר כי במסגרת סדרת האירועים החגיגיים לציון התבססות משטרו של המלך, ייערך נשף מפואר המיועד להמון העם, ובכלל זה ליהודים. לא די בכך שהיהודים הוזמנו ליטול חלק בנשף המפואר, אלא שגם נעשו סידורים הולמים כדי לספק להם ארוחות כשרות ולהבטיח, כי הכול ייעשה על פי דרישות ההלכה.
מה רבה, איפוא, היתה הפתעתם של יהודי שושן כאשר מביתו של גדול הדור, מרדכי היהודי, התקבלה הודעה מוזרה אך תקיפה וחד משמעית: בשום פנים ואופן אין להשתתף בסעודתו של אחשורוש! הוראתו של מרדכי עוררה תרעומת לא מעטה, בפרט לאור העובדה שלא ניתן לה נימוק ברור. היו כאלו שייחסו את הוראתו לצרות אופקים ולחוסר הבנה בצורכי הדור החדש. "הוא עדיין שבוי בתפיסות גלותיות שאבד עליהן הכלח. הגויים שהוא מכיר הם הקלגסים הבבליים שעלו על ירושלים והחריבוה. אין הוא מבין שהשתנו הזמנים, והיום יש לנו עסק עם פרסים מתונים ואינטליגנטיים. אנשים בני תרבות שיש לעשות כל מאמץ כדי להדק עימם את הקשרים".
ביום בהיר אחד, לאחר כתשע שנים, התעוררו יהודי שושן למציאות לא נעימה. המן בן המדתא התמנה לתפקיד ראש הממשלה. בכירי הקהילה התכנסו לאסיפות חירום במטרה לגבש דרכי התמודדות מול השליט החדש. הדעה הרווחת היתה שבעת כזאת יש לשמור על פרופיל נמוך - לא לעורר תשומת לב ולא להכות גלים. גם לדרישתו המטורפת של המן, שכל רואיו ישתחוו לו, נמצא פתרון הלכתי משביע רצון. התברר, שאין איסור להשתחוות לאדם, שכן אדם אינו אלוה, ואין לו דין של עבודה זרה.
הכול התפזרו לבתיהם בהרגשה שהמצב תחת שליטה, עד שפסק הלכה חדש של מרדכי קבע נחרצות שאין להשתחוות להמן. מרדכי לא ניסה להשתמט ממפגש עם המן. אדרבא, הוא השתדל לעמוד בדרכו ולהראות לו בצורה הברורה ביותר שאין הוא כורע ומשתחווה לו. קרוב לוודאי שהיו כאלו שזכרו גם את גישתו הקיצונית של מרדכי ביחס למשתה אחשוורוש, תשע שנים קודם לכן, וקישרו בין הדברים. מבחינתם היתה כאן הוכחה ניצחת שהוא אינו מבין את צורכי הדור ואינו ראוי להנהגה.
עבור רוב בני האדם המציאות הגשמית היא המציאות העיקרית הקיימת. גדולתו של הצדיק מתבטאת בכך שהוא קולט תדרים רוחניים. לא רק שתמונת העולם שלו עשירה יותר, שכן היא כוללת פרטי אינפורמציה רבים יותר, אלא שהיא גם אמיתית ומדויקת עשרת מונים. שכן לא אחת התהליכים הגשמיים מהווים מסווה המסתיר את התהליכים האמיתיים המתרחשים מתחת לפני השטח.
מרדכי זיהה שההליכה למשתה לא תפתור את בעיית האנטישמיות, להיפך, היא תסיר מעל העם היהודי את השמירה האחרונה מפני הסכנה הגוברת. תשע שנים לאחר מכן עלה המן לשלטון. מרדכי שוב מזהה את גורם הסכנה העיקרי. לא גאוותו של המן היא שורש הבעיה, ולכן התפייסות עימו לא תוביל לפתרון. מרדכי מכוון את התגובה לאפיקים רוחניים. הוא מארגן חזרה בתשובה המונית של יהודי שושן. במקביל הוא שולח את אסתר לפגוש את המלך, אבל רק אחרי שהיא וכל היהודים צמים שלושה ימים. אמנם הצום יחליש את גופה, אך ירומם את דרגתה הרוחנית.
בדרך הטבע היו בני ישראל צריכים לצאת בחמת זעם נגד מרדכי, אולם מנגד ניצב הציווי התורני הברור (דברים י"ז, י"א): "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". מה יכריע את הכף? איזה שיקול יגבר? הנס הגדול של פורים היה בכך שבני ישראל העמידו את אמונת החכמים שלהם מעל לחושיהם הטבעיים. ומשחידשו את אמונת החכמים, תוקן חטא ההשתתפות בסעודת אחשורוש, והם הפכו ראויים לישועה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: