דמעות של עומק

בס"ד

בזמן שאני שר, אני בוכה רוב הזמן.

יש דמעות של צער,
ויש דמעות של עומק.

שיר שלא מעורר אותך לבכות, גם לא יעורר אותך לשמוח.

שיר טוב הוא שיר,
שאפשר לרקוד איתו עד סוף העולם,
ושאפשר לבכות איתו עד סוף העולם,

לא בכי של צער, כי אם בכי מתוך עומק עומק עומק הנשמה של עם ישראל.

אדם שלא מבין את העומק של עם ישראל,
גם לא מבין את העומק של התורה,
שהרי עם ישראל והתורה הם אחד.

לו הייתי נשאר בישיבה, כל החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי.
הייתי יושב כל לילה וכותב חידושי תורה.

אבל לו הייתי נשאר בישיבה, 
אלפי יהודים היו נשארים מחוץ ליהדות.

כשיבוא משיח אדע אם עשיתי טוב או לא.
אם יש חולים חס וחלילה, והחולים לא באים לבית חולים,
על הרופאים ללכת ברחובות למצוא את החולים.
עם ישראל חולה.

שמונים אחוז מהנוער שלנו לא יודעים מה זה שבת ומה זה יום טוב, ממש לא יודעים כלום,
ומה שהם כן יודעים זה כל כך מעוות שזה מרחיק אותם,
לכן, חייבים להסתובב ברחובות.
אני רב של רחוב.

פעם הופעתי באונברסיטה.
בסוף ההופעה ניגש אלי בחור נחמד, ואמר:

אני מאד מודה לך שבאת,
כי אני מעולם לא הייתי בא אליך.
זה לא פשוט, לפעמים כואב לי הלב על שלא נשארתי בישיבה.
אבל, האם אני יודע מה 
הקדוש-ברוך-הוא צריך יותר?

~ הרב קרליבך ~

~ פתחו שערי הלב~