בס"ד
באהבה לאבינו מלכנו
באהבה לאבינו מלכנו
___________________
ידיה הקטנות נשלחו אל האבן הרחבה, ממששות ברכות מרשימה אלפי שנות היסטוריה. מבטה התרכז בנקודה מסוימת, ולרגע היה נדמה לי כי היא מקרבת את שפתיה האדומות לנשק את הסיפורים שנמצאים מאחוריהן.
כל מי שעמדו סביבי שמו לב לקולות השמחה הבלתי ברורים שבוקעים מפיה של הללי. "היא מבינה שהיא עומדת מול השכינה הקדושה" ניסיתי להסביר, "הללי מרים מבינה שזה כותל המזרח, שזה הכותל שנמצא בכל נפש יהודיה".
נשקתי את שערות ראשה והבטתי למעלה. "יגדל אלוקים חי וישתבח, נמצא ואין עת אל מציאותו, אחד ואין יחיד כייחודו, נעלם וגם אין סוף לאחדותו...", התחלתי לשיר להפתעתן של הנשים שהתפללו לצדי.
"הנו אדון עולם לכל נוצר, יורה גדולתו ומלכותו. שפע נבואתו נתנו א-ל, אנשי סגולתו ותפארתו", עצמתי את עיני והמשכתי לשיר במלוא העצמה. דמעה רטובה התגלגלה לה במורד הלחי, מחפשת גומחה להשתקע בה.
חיבקתי חזק את בתי. בתי הקטנה שהיא עבורי עדות חיה ונושמת שאין סוף לרחמיך הרבים, 100% של מתיקות אני אוחזת בידי, ובא לי לצרוח שכל ירושלים וסביבותיה ישמעו שאתה, אורי וישעי הגדול מכולם! שאין עוד מלבדך בכל העולם!
לא נולד האדם שיבוא ויאמר לי שאתה לא מוחל ולא סולח, לא נולד האדם שיבוא ויאמר לי שידך לא פשוטה לקבל שבים. אני יודעת בוודאות שאתה מקרב גם מקרב את הכי רחוקים.
באתי עד אליך, שוכן מרומים, כי יש בי כמיהה לנוכחות המלטפת של אורך החמים. ידך החמה שלא עוזבת אותי לרגע, יד שתומכת בי בחוזקה מול כל איתני הטבע. ידעת אותי ואת נפשי הנבוכה, והוכחת לי שמשכתני אל רצונך.
כשהייתי במצולות של מים שחורים עצמת את עיניך מתעלם מן הפשעים. איוולת מעשי לא גרמה לך להפנות את העורף, ובטובך סוככת עלי גם כשהקדמתי את בוא החורף.
כששכחתי שנתת בי נשמה טהורה, לא התביישת בבתך ונתת את אמונך. כשבגדתי באותה נשמה יקרה ניחמת אותה שתגיע השעה.
כשבזתי לגופי במלבושים של עמים זרים, פיזרת עליו פצעים וחטטים. כשלא כבדתי את גופי כיהודייה קדושה, נשארת לצדי בלי שאחוש במבוכתך.
האכלת אותי לחם חינם ללא הצדקה, פרנסת אותי ולא ציפית לתמורה. ואני בקלוני רק אכזבתיך כילדה קטנה, וראיתיך כמובן מאליו, כמשהו שלא ממש נוגע אלי.
אני בוכה ומבכה על אותן שנים אבודות, שנים שבהן לא ידעתי שאתה אדון על כל העולמות. אדון המעשים שנתן לי חיים, מלכו של עולם שהכלמתי לאורך שנים.
אני מבקשת סליחה ויורדת על הברכיים, פורסת לפניך את שתי כפות הידיים. אנא תמחל על עוונות רבים, תרצה בתשובתי ביום מן הימים.
דודי ורעי השפעת עלי רק טוב, לבי זועק, רוצה אותך קרוב. לא אתן להבל פיהם של מלעיזים לסמא את עיני, לא אתן למלחכי פנכה לטמא את אוזני.
לא רוצה להתחכך בהבלי העולם, לא רוצה להקשיב למה שאומרים לי "כולם". מבקשת לחיות אותך עכשיו, ולחיות איתך כעת, מתחננת לפניך שתזכה אותי לחיים של אמת.
אלך אחריך רועי וקוני. אשליך עליך את כל יהבי. אדבק בך עד יום מותי, אמסור לך נפש בכל נשימה באפי.
לך ההוד והתפארת, לך הנצח והגדולה, לך טהור עיניים כל המלכות כולה. מי כמוך יודע שבלעדיך אני סתם עוד בריה עלובה. בריה שאין בה כל ערך, לולא ישכון בה אורו של המלך.
מנסתרות נקני וגם מדרכם של תועים, אנא תרחם עלי כאחרונת השוטים. תן בי טהרת הלב ותמימות של ילד, ובזמן שהותרת לי אלך בתלם.
מול אבני הכותל הקדושות, עיני אליך בוכיות. אשתדל בכל מאודי לגרום לך נחת רוח, אשתדל בכל מאודי שלא להתפתות וללכת לנוח. תן לי עוד הזדמנות למען שמך, תן לי אפשרות למען ימינך. אתה יודע שלא יצדק לפניך כל חי, אנא בורא עולם - אל תוותר עלי!
מלך מלכי המלכים, אני נושאת אליך תפילה אחת ממעמקים, אזובי הקיר משמשים לי כעדים, שקריאתי כקריאת ינשוף שנושאת את המילים. להיות ראויה עליך עשני, להיות הדום לרגליך זכני, בטרם אלך מכאן ואינני.
כל מי שעמדו סביבי שמו לב לקולות השמחה הבלתי ברורים שבוקעים מפיה של הללי. "היא מבינה שהיא עומדת מול השכינה הקדושה" ניסיתי להסביר, "הללי מרים מבינה שזה כותל המזרח, שזה הכותל שנמצא בכל נפש יהודיה".
נשקתי את שערות ראשה והבטתי למעלה. "יגדל אלוקים חי וישתבח, נמצא ואין עת אל מציאותו, אחד ואין יחיד כייחודו, נעלם וגם אין סוף לאחדותו...", התחלתי לשיר להפתעתן של הנשים שהתפללו לצדי.
"הנו אדון עולם לכל נוצר, יורה גדולתו ומלכותו. שפע נבואתו נתנו א-ל, אנשי סגולתו ותפארתו", עצמתי את עיני והמשכתי לשיר במלוא העצמה. דמעה רטובה התגלגלה לה במורד הלחי, מחפשת גומחה להשתקע בה.
חיבקתי חזק את בתי. בתי הקטנה שהיא עבורי עדות חיה ונושמת שאין סוף לרחמיך הרבים, 100% של מתיקות אני אוחזת בידי, ובא לי לצרוח שכל ירושלים וסביבותיה ישמעו שאתה, אורי וישעי הגדול מכולם! שאין עוד מלבדך בכל העולם!
לא נולד האדם שיבוא ויאמר לי שאתה לא מוחל ולא סולח, לא נולד האדם שיבוא ויאמר לי שידך לא פשוטה לקבל שבים. אני יודעת בוודאות שאתה מקרב גם מקרב את הכי רחוקים.
באתי עד אליך, שוכן מרומים, כי יש בי כמיהה לנוכחות המלטפת של אורך החמים. ידך החמה שלא עוזבת אותי לרגע, יד שתומכת בי בחוזקה מול כל איתני הטבע. ידעת אותי ואת נפשי הנבוכה, והוכחת לי שמשכתני אל רצונך.
כשהייתי במצולות של מים שחורים עצמת את עיניך מתעלם מן הפשעים. איוולת מעשי לא גרמה לך להפנות את העורף, ובטובך סוככת עלי גם כשהקדמתי את בוא החורף.
כששכחתי שנתת בי נשמה טהורה, לא התביישת בבתך ונתת את אמונך. כשבגדתי באותה נשמה יקרה ניחמת אותה שתגיע השעה.
כשבזתי לגופי במלבושים של עמים זרים, פיזרת עליו פצעים וחטטים. כשלא כבדתי את גופי כיהודייה קדושה, נשארת לצדי בלי שאחוש במבוכתך.
האכלת אותי לחם חינם ללא הצדקה, פרנסת אותי ולא ציפית לתמורה. ואני בקלוני רק אכזבתיך כילדה קטנה, וראיתיך כמובן מאליו, כמשהו שלא ממש נוגע אלי.
אני בוכה ומבכה על אותן שנים אבודות, שנים שבהן לא ידעתי שאתה אדון על כל העולמות. אדון המעשים שנתן לי חיים, מלכו של עולם שהכלמתי לאורך שנים.
אני מבקשת סליחה ויורדת על הברכיים, פורסת לפניך את שתי כפות הידיים. אנא תמחל על עוונות רבים, תרצה בתשובתי ביום מן הימים.
דודי ורעי השפעת עלי רק טוב, לבי זועק, רוצה אותך קרוב. לא אתן להבל פיהם של מלעיזים לסמא את עיני, לא אתן למלחכי פנכה לטמא את אוזני.
לא רוצה להתחכך בהבלי העולם, לא רוצה להקשיב למה שאומרים לי "כולם". מבקשת לחיות אותך עכשיו, ולחיות איתך כעת, מתחננת לפניך שתזכה אותי לחיים של אמת.
אלך אחריך רועי וקוני. אשליך עליך את כל יהבי. אדבק בך עד יום מותי, אמסור לך נפש בכל נשימה באפי.
לך ההוד והתפארת, לך הנצח והגדולה, לך טהור עיניים כל המלכות כולה. מי כמוך יודע שבלעדיך אני סתם עוד בריה עלובה. בריה שאין בה כל ערך, לולא ישכון בה אורו של המלך.
מנסתרות נקני וגם מדרכם של תועים, אנא תרחם עלי כאחרונת השוטים. תן בי טהרת הלב ותמימות של ילד, ובזמן שהותרת לי אלך בתלם.
מול אבני הכותל הקדושות, עיני אליך בוכיות. אשתדל בכל מאודי לגרום לך נחת רוח, אשתדל בכל מאודי שלא להתפתות וללכת לנוח. תן לי עוד הזדמנות למען שמך, תן לי אפשרות למען ימינך. אתה יודע שלא יצדק לפניך כל חי, אנא בורא עולם - אל תוותר עלי!
מלך מלכי המלכים, אני נושאת אליך תפילה אחת ממעמקים, אזובי הקיר משמשים לי כעדים, שקריאתי כקריאת ינשוף שנושאת את המילים. להיות ראויה עליך עשני, להיות הדום לרגליך זכני, בטרם אלך מכאן ואינני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: