בס"ד
עוד מעט היא תופיע, תקיש בדלת כדרכה משכבר הימים,
כולה עטופה שמלה לבנה, צנועה עד להדהים,
הניחוח המשכר שלה ימלא את פינות הבית,
ואותנו, באהבה.
היא באה להשיב לנו מעט על הגעגוע הבלתי פוסק אליה,
ולאפשר לנו מעט שפיות ונחת, ברגעי חולין של פיזור הדעת.
היא, השבת, יודעת שאי אפשר להמשיך עוד שבוע שלם בלעדיה,
בלי להניח את הראש לפחות לכמה שעות על כתפיה....
שבת שלום !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: