בס"ד
סיפור מכלי ראשון, סיפר לי אותו היום בלווית המקובל רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל - הרב גדעון עטייה מירושלים, מחבר הספרים "גביע הכסף", רב גדול מאד, שהיה מאד מקורב לרב זצ"ל, ממש בן בית שם.
"אמא שלי (הרבנית צופיה עטיה) עברה אירוע מוחי לפני 16-17 שנה בערך, היא שכבה בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים, וכל פלג גופה השמאלי השתתק כתוצאה מהאירוע, ולא יכלה לעשות דבר לבד בלי עזרה, כגון: להתרחץ, לאכול וכו' וכו', הרופאים הפנו אותה לעבור שיקום ארוך".
"אמא שלי מאד לא רצתה לעבור את השיקום, והרגישה בכך חוסר צניעות למרות שרק נשים יטפלו בה בשיקום, ולכן היא שלחה אותי לרבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל, לומר לו שיתפלל "או שאני אהיה בריאה, או שאני אמות".
"זה היה בליל שישי בחצות הלילה, נכנסתי לרב ואמרתי לו שאמא שלי שלחה אותי, אבל אני לא יכול לומר את המילים של אמא. הרב הפציר בי שאספר, לאחר שסיפרתי לרב, הוא אמר לי "אל תדאג, אני אתפלל". התעקשתי לדעת מה יקרה, והרב בשלו: "אל תדאג, אני אתפלל".
"המשכתי לשאול את הרב: "נו, אבל מה אני יגיד עכשיו לאמא?", הרב אמר לי: "זה מה שתגיד לאמא שלך: 'הרב אמר אל תדאגי, אני מתפלל'".
"הגעתי לבית החולים ביום שישי בבוקר, ואני מגלה שעשרות רופאים סובבים את מיטת אימי. חששתי מעט בתחילה, אבל לאחר מספר שניות אמרתי לעצמי 'בטח קרה נס לאמא".
"ד"ר גימון ניגש אלי, ואני אמרתי לו: "אני אקדים לומר לך מה קרה? נכון שאמא נתרפאה מהשיתוק...". הוא אישר את דברי, ואז סיפרתי לו על ברכת הרב. הרופא כל כך התרגש וחיבק אותי חיבוק חזק". (הגדרה של הרב גדעון -"כזה כמו של המרוקאים")
"אחר כך שאלתי אותו, מתי קרה הנס? הוא אמר לי אתמול בחצות הלילה. כשסיפרתי לו שזו השעה בדיוק שהייתי אצל הרב, הוא שוב חיבק אותי בהתרגשות"...
סיפור מכלי ראשון, סיפר לי אותו היום בלווית המקובל רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל - הרב גדעון עטייה מירושלים, מחבר הספרים "גביע הכסף", רב גדול מאד, שהיה מאד מקורב לרב זצ"ל, ממש בן בית שם.
"אמא שלי (הרבנית צופיה עטיה) עברה אירוע מוחי לפני 16-17 שנה בערך, היא שכבה בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים, וכל פלג גופה השמאלי השתתק כתוצאה מהאירוע, ולא יכלה לעשות דבר לבד בלי עזרה, כגון: להתרחץ, לאכול וכו' וכו', הרופאים הפנו אותה לעבור שיקום ארוך".
"אמא שלי מאד לא רצתה לעבור את השיקום, והרגישה בכך חוסר צניעות למרות שרק נשים יטפלו בה בשיקום, ולכן היא שלחה אותי לרבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל, לומר לו שיתפלל "או שאני אהיה בריאה, או שאני אמות".
"זה היה בליל שישי בחצות הלילה, נכנסתי לרב ואמרתי לו שאמא שלי שלחה אותי, אבל אני לא יכול לומר את המילים של אמא. הרב הפציר בי שאספר, לאחר שסיפרתי לרב, הוא אמר לי "אל תדאג, אני אתפלל". התעקשתי לדעת מה יקרה, והרב בשלו: "אל תדאג, אני אתפלל".
"המשכתי לשאול את הרב: "נו, אבל מה אני יגיד עכשיו לאמא?", הרב אמר לי: "זה מה שתגיד לאמא שלך: 'הרב אמר אל תדאגי, אני מתפלל'".
"הגעתי לבית החולים ביום שישי בבוקר, ואני מגלה שעשרות רופאים סובבים את מיטת אימי. חששתי מעט בתחילה, אבל לאחר מספר שניות אמרתי לעצמי 'בטח קרה נס לאמא".
"ד"ר גימון ניגש אלי, ואני אמרתי לו: "אני אקדים לומר לך מה קרה? נכון שאמא נתרפאה מהשיתוק...". הוא אישר את דברי, ואז סיפרתי לו על ברכת הרב. הרופא כל כך התרגש וחיבק אותי חיבוק חזק". (הגדרה של הרב גדעון -"כזה כמו של המרוקאים")
"אחר כך שאלתי אותו, מתי קרה הנס? הוא אמר לי אתמול בחצות הלילה. כשסיפרתי לו שזו השעה בדיוק שהייתי אצל הרב, הוא שוב חיבק אותי בהתרגשות"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: