פרשת כי תישא מספרת על הכנת עגל הזהב. השאלה המתבקשת היא: איך יכלו בני ישראל לעשות דבר כזה? זה עתה הם ראו איך ה' מביא את עשר המכות על מצרים, הם ראו איך נבקע ים סוף באופן ניסי. מי מתוך מחנה ישראל פנה מהר כל כך לעבודת אלילים? זה מה שקרה: במשך מאות שנים, היו בני ישראל עבדים שפלים במצרים, משועבדים ומבוזים. ואז, עם עשר המכות, התחולל מהפך, ושלושה מיליון יהודים יצאו מחשכת מצרים אל אור היום!
עם יציאת בני ישראל ממצרים, 'קפצה על העגלה' קבוצה קטנה של מִצרִים וצרפה את עצמה למחנה ישראל. קבוצה זו מוכרת בשם "עֵרֶב רָב" – מלשון תערובת. אנשי הערב רב לא השתלבו בתוך עם ישראל, ועגל הזהב היה ההזדמנות שלהם להתחיל בהפיכה – תוך התעלמות מכוח ההרס שטמון בה.
המקובלים מסבירים שהכוח הזה של ה"ערב רב" מקביל לנטייה שבתוך כל אחד מאיתנו להתרחק מן האלוקים. אנחנו מתוסכלים כשהדברים לא מתנהלים בדיוק כמו שהיינו רוצים, ואז אנחנו אוזרים אומץ ומתמרדים, אבל זו השגיאה הגדולה שלנו. משום שלמעשה, הרמה הגבוהה ביותר של הביטוי האנושי של כל אחד מאיתנו, היא להשתמש בבחירה החופשית כדי לגלות את האלוקים – בתוך הניסיונות והצרות. אז איך נילחם בנטייה ההרסנית הזאת? קודם כל נבין שהיא ישות זרה, בדיוק כמו הערב רב. משום שביסודו של דבר, אחרי הסרת כל המחיצות, השאיפה הפנימית הטהורה שלנו היא לעבוד את ה'.
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: