15 בספט׳ 2014

תקיעה של שופר

 בס"ד

תקיעת השופר מורכבת מסדרה של יבבות, בכיות ואנחות. קול השופר נשמע גם בזמן מתן תורה. במדרש מסופר שבּעֵת קבלת התורה, פרחו נשמותיהם של בני ישראל. החוויה כולה הייתה מפחידה מאוד: אש וחיל ורעדה, קולו הלוהט של השופר משדר דחיפות וחלחלה. למעשה, המילה 'שרֵפה' דומה באותיותיה למלה 'שופר', וקולו של השופר מזכיר גם תרועת מלחמה. אין ספק שקיימת עוצמה רבה בַּתרועה חסרת המילים הזאת.

השופר אמור להזכיר לנו להתעלות. הוא אומר לנו שבכל אחד מאיתנו קיימת נקודה אפלה, מקום של דמעות, אך יחד עם זאת הוא מזכיר לנו גם את המלה "שיפור" – להיות טובים יותר. השופר אמור להזכיר לנו שבפועל יצחק ניצל; שבמקום האדם הוקרב איל. זאת מטרת הדמעות, תכלית היבבה חסרת המילים – להתעורר. לא להיכנע לייאוש. לא לשאננות, כן להתעלות; לעשות את חיינו קורבן לשמיים – לא במוות אלא בחיים ובאהבת ה.


הרב יוסי מזרחי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מאת:

תגובה: