בס"ד
ר‘ משה לוי מצרפת, חווה לפני מספר שנים מוות קליני, יש לו דוח רפואי מביה“ח
Paris Sud. על פי הציווי שניתן לו בשמים, הוא מספר בהרחבה מה שחווה ואת
מה שהורוהו להבהיר לנו.
שמי משה לוי, גרתי בפריז, נהגתי ללכת הרבה למועדונים, הייתי נותן שיעורי ריקוד.
הייתי רוכב הרבה על האופניים שלי. יום אחד, תוך כדי רכיבה על האופניים שלי,
הרגשתי חולשה, חום וכל גופי היה נוטף זיעה, כאשר אני סוף סוף מגיע לבית
של ההורים שלי, אני מתמוטט לתוך המיטה, כל הגוף שלי היה זרזיף מים כמו ברז,
התחלתי למות לאט לאט, ולא ידעתי שאני הולך למות.התחלתי לעלות לאט לאט,
הרגשתי שאני עוד מעט לא פה. המשפחה הזמינה אמבולנס, ובינתיים
אני מרגיש שהנשמה שלי עולה ויוצאת מהגוף, נשאבת כלפי מעלה כמו טיל,
אני מרגיש מאושר ושומע מוזיקה. הגעתי למקום שקט, חושך מוחלט
שלא קיים בעולם כלל, יכולתי למשש את החושך והחושך הזה חונק אותי,
זה מין עונש שלא חלמתי בחיים. שאלתי מה קורה, איפה אני נמצא.
יצא מין קול ואמר: זה עונש ראשון לאגואיסטים. היית מאוד
אגואיסט ודאגת רק לאינטרסים שלך ואתה תישאר פה בעונש הזה,
בחושך העבה ולא תוכל לזוז, אתה אוהב להיות לבד, אז תישאר לבד,
מידה כנגד מידה.
הרגשתי חושך עבה, ואני לבד בעולם, בודד ממש. פתאום נראה קצת אור,
עשן לבן, ומתקדמות אלי נשמות מוזרות והיו צועקים עלי צעקות איומות
וי,וי,וי, כמו בהפגנה, באו לקראתי, אני מתחבא באיזה מקום והן באות אחרי.
הרגשה כזו שהם רוצות לתלות אותי. ופתאום הפסיקו לצעוק,
והופיע זקן אחד עם זקן לבן כזה יפה, הוא הופיע בעדינות רבה ביניהם והבנתי
שזה אדם קדוש, צדיק, מאוד חשוב. הוא נכנס ואמר תעזבו אותו,
הם פחדו ועזבו.
זה היה רבי יצחק טייב, הסבא שלי. אמרתי: לא יודע מה קרה איתי, מה קורה פה,
משהו מוזר, מה אני, מי אני, אני למטה או למעלה, תסביר לי. אמרו לי: פה זה
עולם האמת, זה העולם הנכון, מה שראית וחיית זה לא נכון, פה זה נכון.
פה עושים משפטים, פה עוזרים, פה לומדים, פה עושים. פה זה עולם האמת.
והסבא אומר לי: ”תדע, אתה עשית הרבה דברים לא טובים בכלל
קלקלת אנשים, שיגעת אותם, הרדמת אותם, מה לא עשית? מועדונים, בלגן, טניס,
ריקודים, ככה אתה עושה לי?“ ככה אומר לי. אמרתי: אתה לא צריך לצעוק,
אני הנכד שלך ואתה הסבא שלי. אמר לי: ”פה אין סבא“. והוא משליך
אותי כמו בהמה עם המקל הליכה שלו.
אמרתי לו: אתה מושך אותי כמו בהמה שלך, תוציא את המקל. אמר לי: ”אתה יותר
גרוע מזה. ועכשיו תשמע, פה אתה במצב קשה מאד, נתחיל איתך בדבר קטן.
אתה זוכר ששלחו אותך לתלמוד תורה ואתה ברחת?“ אמרתי: לא
ברחתי.
לצפייה בעדותו של משה כהן:
ר‘ משה לוי מצרפת, חווה לפני מספר שנים מוות קליני, יש לו דוח רפואי מביה“ח
Paris Sud. על פי הציווי שניתן לו בשמים, הוא מספר בהרחבה מה שחווה ואת
מה שהורוהו להבהיר לנו.
שמי משה לוי, גרתי בפריז, נהגתי ללכת הרבה למועדונים, הייתי נותן שיעורי ריקוד.
הייתי רוכב הרבה על האופניים שלי. יום אחד, תוך כדי רכיבה על האופניים שלי,
הרגשתי חולשה, חום וכל גופי היה נוטף זיעה, כאשר אני סוף סוף מגיע לבית
של ההורים שלי, אני מתמוטט לתוך המיטה, כל הגוף שלי היה זרזיף מים כמו ברז,
התחלתי למות לאט לאט, ולא ידעתי שאני הולך למות.התחלתי לעלות לאט לאט,
הרגשתי שאני עוד מעט לא פה. המשפחה הזמינה אמבולנס, ובינתיים
אני מרגיש שהנשמה שלי עולה ויוצאת מהגוף, נשאבת כלפי מעלה כמו טיל,
אני מרגיש מאושר ושומע מוזיקה. הגעתי למקום שקט, חושך מוחלט
שלא קיים בעולם כלל, יכולתי למשש את החושך והחושך הזה חונק אותי,
זה מין עונש שלא חלמתי בחיים. שאלתי מה קורה, איפה אני נמצא.
יצא מין קול ואמר: זה עונש ראשון לאגואיסטים. היית מאוד
אגואיסט ודאגת רק לאינטרסים שלך ואתה תישאר פה בעונש הזה,
בחושך העבה ולא תוכל לזוז, אתה אוהב להיות לבד, אז תישאר לבד,
מידה כנגד מידה.
הרגשתי חושך עבה, ואני לבד בעולם, בודד ממש. פתאום נראה קצת אור,
עשן לבן, ומתקדמות אלי נשמות מוזרות והיו צועקים עלי צעקות איומות
וי,וי,וי, כמו בהפגנה, באו לקראתי, אני מתחבא באיזה מקום והן באות אחרי.
הרגשה כזו שהם רוצות לתלות אותי. ופתאום הפסיקו לצעוק,
והופיע זקן אחד עם זקן לבן כזה יפה, הוא הופיע בעדינות רבה ביניהם והבנתי
שזה אדם קדוש, צדיק, מאוד חשוב. הוא נכנס ואמר תעזבו אותו,
הם פחדו ועזבו.
זה היה רבי יצחק טייב, הסבא שלי. אמרתי: לא יודע מה קרה איתי, מה קורה פה,
משהו מוזר, מה אני, מי אני, אני למטה או למעלה, תסביר לי. אמרו לי: פה זה
עולם האמת, זה העולם הנכון, מה שראית וחיית זה לא נכון, פה זה נכון.
פה עושים משפטים, פה עוזרים, פה לומדים, פה עושים. פה זה עולם האמת.
והסבא אומר לי: ”תדע, אתה עשית הרבה דברים לא טובים בכלל
קלקלת אנשים, שיגעת אותם, הרדמת אותם, מה לא עשית? מועדונים, בלגן, טניס,
ריקודים, ככה אתה עושה לי?“ ככה אומר לי. אמרתי: אתה לא צריך לצעוק,
אני הנכד שלך ואתה הסבא שלי. אמר לי: ”פה אין סבא“. והוא משליך
אותי כמו בהמה עם המקל הליכה שלו.
אמרתי לו: אתה מושך אותי כמו בהמה שלך, תוציא את המקל. אמר לי: ”אתה יותר
גרוע מזה. ועכשיו תשמע, פה אתה במצב קשה מאד, נתחיל איתך בדבר קטן.
אתה זוכר ששלחו אותך לתלמוד תורה ואתה ברחת?“ אמרתי: לא
ברחתי.
לצפייה בעדותו של משה כהן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: