בס"ד
סיפור אישי מדהים שכתב ר' דניאל גיל הי"ו (לפרטים 050-4125990):
_____________________________________________________
הסיפור שאספר לכם התרחש לפני כ-13 שנה, בדיוק כמו בימים אלו - באחד מימי "בין המצרים", באזור שוק מחנה יהודה בירושלים. באותו הזמן עבדתי בבנין בזק בשכונת נחלאות, מידי יום הייתה לי הפסקה בעבודה למשך שעה אחת בין 13:00 ל-14:00. באותם הימים זיכני ה' לעבוד על מידת ההסתפקות במועט, והחלטתי להשתדל מידי יום לקחת איתי שקל אחד בלבד, ומידי יום בהפסקה בשעה 13:00 הייתי עולה משכונת נחלאות אל שוק מחנה יהודה, קונה 3 פיתות בדוכן של "מאפיית חבה", כל פיתה ב-30 אג' ונשאר לי אפילו 10 אג' לקופת צדקה, משם הייתי חוזר לכיוון נחלאות, נכנס לכולל שבו הייתי לומד בשעות אחה"צ –ביהמ"ד "חדוות חיים" (בראשות הרה"צ חיים גזית שליט"א) שנמצא מתחת לביהכ"נ "עדס", שם הייתי לומד מעט ואוכל את הפיתות עם מים וחוזר לעבודה. כך הייתה דרכי מידי יום.
אציין עוד שביום שבת קודש שקודם לאותו היום שאני רוצה לספר לכם עליו – התפללתי כרגיל עם הרה"ג יונה רפאלי שליט"א, ראש ישיבת "פאר השלום", והרב חילק לנו חוברות קטנות של קריאת שמע שעל המיטה, ברכות השחר, תיקון חצות, כולל קינות שאומרים במיוחד בימי "בין המיצרים". ובאותה השבת קיבלתי על עצמי לומר בכל יום מימי "בין המצרים" בחצות היום את התיקון חצות ואת הקינות, כמו שכתב רבינו האר"י ועוד.
באחד מהימים האלו בשעה 13:00 עשיתי את דרכי כרגיל אל שוק מחנה יהודה, במחשבה להגיע למאפיית חבה ולקנות את הפיתות כדרכי, בשקל שבכיסי. והנה בחצי הדרך בסביבות השעה 13:05 הכנסתי את היד לכיס ולא מצאתי את השקל. באותו יום הייתי רעב במיוחד, הצטערתי מאד, ובלית ברירה נכנסתי אל הכולל "חדוות חיים" הנ"ל שנמצא בחצי הדרך לשוק, שם ישבתי עם חבר ואמרנו "תיקון חצות" כמנהג ימי "בין המצרים" וכאמור. דקות מועטות לאחר שהתחלנו באמירת "תיקון חצות" נשמע פיצוץ אדיר ומיד לאחריו עוד פיצוץ עז מאוד מכיוון השוק. בהתחלה לא הבנו מה קורה, המשכנו באמירת התיקון והקינות, ותוך כדי התפילות שמענו את צפירות הסירנות של האמבולנסים והמשטרות, וגם קולות של מסוקים. מיד כשסיימנו יצאנו לראות מה קרה? והתברר לנו ע"י עובר אורח -שהיה לו רדיו טרנזיסטור- שהיו 2 מחבלים ימ"ש לבושי חליפות נפץ ובידם מזוודות נפץ, והם פוצצו עצמם בשוק, כאשר אחד מהם התפוצץ בדיוק סמוך לדוכן הפיתות של "מאפיית חבה", אותו דוכן בו הייתי אמור לקנות את הפיתות, וכל זה קרה בדיוק באותה הרגע שבו הייתי אמור להיות שם ולקנות את הפיתות, בדיוק בשעה 13:10!!.
והנה נס ופלא נוסף! לאחר שהבנתי את מה שקרה, הכנסתי את ידי לכיס ועכשיו... מצאתי בכיס את השקל!! התברר שהשקל התחבא בבטנת הכיס של המכנסיים. אז קלטתי והבנתי את גודל הנס הגדול שה' עשה לי, בורא עולם החביא לי את השקל כדי שלא אמשיך הלאה למיקום הפיצוץ. ישתבח שמו לעד, איזה השגחה פרטית על כל אדם ואדם. נכנסתי שוב לכולל, הפעם לא אמרתי קינות אלא שבח והודיה לה' יתברך על הצלתי. "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
סיפור אישי מדהים שכתב ר' דניאל גיל הי"ו (לפרטים 050-4125990):
_____________________________________________________
הסיפור שאספר לכם התרחש לפני כ-13 שנה, בדיוק כמו בימים אלו - באחד מימי "בין המצרים", באזור שוק מחנה יהודה בירושלים. באותו הזמן עבדתי בבנין בזק בשכונת נחלאות, מידי יום הייתה לי הפסקה בעבודה למשך שעה אחת בין 13:00 ל-14:00. באותם הימים זיכני ה' לעבוד על מידת ההסתפקות במועט, והחלטתי להשתדל מידי יום לקחת איתי שקל אחד בלבד, ומידי יום בהפסקה בשעה 13:00 הייתי עולה משכונת נחלאות אל שוק מחנה יהודה, קונה 3 פיתות בדוכן של "מאפיית חבה", כל פיתה ב-30 אג' ונשאר לי אפילו 10 אג' לקופת צדקה, משם הייתי חוזר לכיוון נחלאות, נכנס לכולל שבו הייתי לומד בשעות אחה"צ –ביהמ"ד "חדוות חיים" (בראשות הרה"צ חיים גזית שליט"א) שנמצא מתחת לביהכ"נ "עדס", שם הייתי לומד מעט ואוכל את הפיתות עם מים וחוזר לעבודה. כך הייתה דרכי מידי יום.
אציין עוד שביום שבת קודש שקודם לאותו היום שאני רוצה לספר לכם עליו – התפללתי כרגיל עם הרה"ג יונה רפאלי שליט"א, ראש ישיבת "פאר השלום", והרב חילק לנו חוברות קטנות של קריאת שמע שעל המיטה, ברכות השחר, תיקון חצות, כולל קינות שאומרים במיוחד בימי "בין המיצרים". ובאותה השבת קיבלתי על עצמי לומר בכל יום מימי "בין המצרים" בחצות היום את התיקון חצות ואת הקינות, כמו שכתב רבינו האר"י ועוד.
באחד מהימים האלו בשעה 13:00 עשיתי את דרכי כרגיל אל שוק מחנה יהודה, במחשבה להגיע למאפיית חבה ולקנות את הפיתות כדרכי, בשקל שבכיסי. והנה בחצי הדרך בסביבות השעה 13:05 הכנסתי את היד לכיס ולא מצאתי את השקל. באותו יום הייתי רעב במיוחד, הצטערתי מאד, ובלית ברירה נכנסתי אל הכולל "חדוות חיים" הנ"ל שנמצא בחצי הדרך לשוק, שם ישבתי עם חבר ואמרנו "תיקון חצות" כמנהג ימי "בין המצרים" וכאמור. דקות מועטות לאחר שהתחלנו באמירת "תיקון חצות" נשמע פיצוץ אדיר ומיד לאחריו עוד פיצוץ עז מאוד מכיוון השוק. בהתחלה לא הבנו מה קורה, המשכנו באמירת התיקון והקינות, ותוך כדי התפילות שמענו את צפירות הסירנות של האמבולנסים והמשטרות, וגם קולות של מסוקים. מיד כשסיימנו יצאנו לראות מה קרה? והתברר לנו ע"י עובר אורח -שהיה לו רדיו טרנזיסטור- שהיו 2 מחבלים ימ"ש לבושי חליפות נפץ ובידם מזוודות נפץ, והם פוצצו עצמם בשוק, כאשר אחד מהם התפוצץ בדיוק סמוך לדוכן הפיתות של "מאפיית חבה", אותו דוכן בו הייתי אמור לקנות את הפיתות, וכל זה קרה בדיוק באותה הרגע שבו הייתי אמור להיות שם ולקנות את הפיתות, בדיוק בשעה 13:10!!.
והנה נס ופלא נוסף! לאחר שהבנתי את מה שקרה, הכנסתי את ידי לכיס ועכשיו... מצאתי בכיס את השקל!! התברר שהשקל התחבא בבטנת הכיס של המכנסיים. אז קלטתי והבנתי את גודל הנס הגדול שה' עשה לי, בורא עולם החביא לי את השקל כדי שלא אמשיך הלאה למיקום הפיצוץ. ישתבח שמו לעד, איזה השגחה פרטית על כל אדם ואדם. נכנסתי שוב לכולל, הפעם לא אמרתי קינות אלא שבח והודיה לה' יתברך על הצלתי. "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: