נאמר בפרשה "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל". ופירש רבינו האור החיים הקדוש, שהכוונה בזה לומר כי הצדיקים על אף כל עסקם בתורה ובמצוות, אינם מרגישים קושי בעמלם בעבודת ה'. אלא אדרבא, נראים הם בעבודם כמי ששמחים בה, וכאדם המשתעשע בשעשועים, וזאת לרוב חשקם ודבקותם תבורה ובמצוות. ועל זה היה תמה בלעם הרשע, כאשר ראה תכונה זו בעם ישראל, שהם אינם מתעייפים ומרגישים עול בעבדת ה', ועל זה נתקנא בהם. ובאמת הדבר ידוע, שמי שאינו מאמין בה' יתברך והולך בדרכו, הרי הוא מתקשה מאד להבין איך מסוגלים שומרי התורה לוותר על כל כך הרבה דברים הנראים בעיניו כמשאת החיים, ועוד יותר הוא תמה שהם עושים זאת מתוך שמחה ורצון אישי.
אדם שאינו מכיר במעלת המצוות, לעולם לא יוכל לקיים את המצוות כראוי, ולדוגמא אדם שאינו מעריך את מצות כיבוד הורים, לא יוכל לקיים מצוה זו כראוי בשום אופן, שכן יחסרו לו כוחות הנפש הנצרכים לו בכדי לקיים מצוה זו. וכן הדבר בכל המצוות, שאם לא ידע האדם את ערך המצוות, ויחדיר ערכים אלו בלבו, לא יוכל לקיים כראוי את המצוות, כי בכל דרכיו הוא מתנהל בעצלתיים, בצורה בלתי מוצלחת שאין לה משמעות נכונה. ולכן אדם המרגיש עמל גדול וקושי בעבודת ה', סימן הוא שחסרה לו התודעה של ערך קיום המצוות, ועליו לחזור ולהחדיר בעצמו את ערך המצוות והתורה, כי הם חיינו ואורך ימינו, ולכך הוא נברא, ואז כשיעסוק במצוות מתוך הבנה בערכן, יזכה לעבוד את ה' בחשק ובעונג ושמחה, לקיים את המצוות כראוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: